האם מותר לכהן לעקוף בתור לרופא?
וְקִדַּשְׁתּוֹ–כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ–כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה’ מְקַדִּשְׁכֶם
ויקרא פרק כא ח
:במשנה במסכת הוריות (יב,ב – יג,א) שנינו
“וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו… האיש קודם לאשה – להחיות ולהשיב אבדה, והאשה קודמת לאיש – לכסות ולהוציא מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים בקלקלה – האיש קודם לאשה. כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ”
:הגמרא מבארת מנין לנו שישנה קדימה לכהן
“דתנא דבי רבי ישמעאל: וקדשתו – לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון”
כפי שמבארים המפרשים, קדימה זו שלמדנו מן הפסוק “וקדשתו” שפרשתנו, אינה כוללת רק הקדמה לדברים שבקדושה, אלא גם לדבר הרשות, כולל “להחיותו”
במאמרנו לפרשת חיי שרה כתבנו בהרחבה בשאלה האם צעיר קודם לקשיש בהצלת נפשות, וביארנו בתוך הדברים כמה סייגים שנכתבו בפוסקים באשר לתקפותה של הלכה זו בימינו. לא נחזור
על כך. וראו בהערה מראי מקומות לעיון בסוגיא זו.
הבריאות (בחור קודם לזקן), יכולת ההולדה, או קירבה משפחתית[; אגרות משה (חו”מ חלק ב סימן עג, ב וסימן
עה, ז(; מנחת שלמה )חלק ב פב, ב( ובמכתב באסיא )ראה הערה הבאה(; שבט הלוי )חלק י סי’ קסז(; ציץ אליעזר
(חלק יז סימן עב וחלק יח סי’ סט(; נשמת אברהם )חלק ד עמ’ רפט(; קובץ תשובות )חלק ג סי’ קנט)
את השורות הבאות נייחד לשאלת מעמדו של תור בהלכה, ולבחינת האפשרות שישנה חובה להקדים כהן לאחרים בתור לרופא
למאמרנו בפרשת חיי שרה, שם פורטו הסייגים למעשה בהלכה מורכבת
זו, נעיר כי דברינו כאן רלוונטיים בעיקר לחולים שאין בהם סכנה שמצבם הרפואי דומה. וראה עוד להלן.
מושג התור בהלכה
מן הפסוק “כקטון כגדול תשמעון” )דברים א, יז( העוסק בבעלי דינים שבאו לדין, לומדת הגמרא)בסנהדרין ח, א( שיש להקדים את הקודם לבוא. ובשולחן ערוך )חושן משפט סימן טו, א( פוסק: “צריך
הדיין שיקדים לדון הדין שבא לפניו תחלה”. אמנם, מפרשי השולחן ערוך )ומקורם בב”ח ובפרישה(,כתבו כי אין הכוונה למי שבא קודם בתור, אלא למי שבא כבר לפני הדיין והתחיל לדון בדינו, שלא
יפסיק ויפנה לדין אחר, אבל אין מתחשבים “במי שבא תחילה בשער הדיינים”, כלשון הב”ח
למעשה, רבים מפוסקי ההלכה כתבו כי גם אם לדיינים עצמם אין חיוב להקדים את הקודם בתור, בודאי שבעלי הדין עצמם חייבים להתחשב בתור, ואינם רשאים לעקוף תור, וזאת על פי דברי
(הגמרא המפורסמים בסנהדרין (לב, ב
כדתניא: צדק צדק תרדף – אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זהבזה, אם עוברות שתיהן – שתיהן טובעות, בזה אחר זה – שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו
עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן – שניהן נופלין, בזה אחר זה – שניהןעולין. הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה – תידחה שאינה טעונה מפני טעונה. קרובה ושאינה
קרובה – תידחה קרובה מפני שאינה קרובה. היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות – הטל פשרהביניהן, ומעלות שכר זו לזו
וכתב המאירי:
“יש דברים שאין מדת הדין שולטת בהם ואתה צריך לחזר בהם אחר מה שראוי יותר ולהכריעאת האחד למה שאין מדת הדין מחייבתו דרך פשרא ומדה מעולה… וכן כל כיוצא בה, כל שאנו
רואים שיכול לסבול העכוב ביותר – ידחה מפני חברו, וכן בריא מפני חולה, וכל כיוצא בזה. אףלענין הדין אמרו, שאם היו לפני הדיין הרבה בעלי דינין, מקדימין יתום לאלמנה, ואלמנה
לתלמיד חכם, ותלמיד חכם לעם הארץ, ואשה קודמת לאיש מפני שבשתה מרובה, ואם הכלשוה מקדימין לקודם”
עולה מדבריו, כי בכלל החיוב “צדק צדק תרדוף”, להקדים את הקודם בתור.
כיוצא בזה מצינו בדין “עני המהפך בחררה”, כלומר – שני אנשים שרוצים לקנות דבר מה, וקדם האחד את חבירו, שאסור לו לעקוף את זה שהתעניין בקניה לפניו. גם בהקשר זה כתבו הפוסקים כי איסור זה חל על הקונה עצמו, אבל לא על המוכר. זו חובתו של העומד בתור לכבד את התור ולאפשר לקודם לו לממש את זכותו, אך זו אינה חובה משפטית שגם המוכר מחויב לה, אלא מותר לו למכור למי שירצה
האם שייך בזה הקדימויות בהוריות
למרות האמור שחובתם של המטופלים לציית לתור, הכל מסכימים כי ישנם קדימויות שעדיפות
על תור. בשו”ע (שם סעיף ב’) נפסק:
“היו לפניו דינים הרבה, מקדימין דין היתום לדין האלמנה, ודין האלמנה קודם לדין תלמיד חכם, ודין תלמיד חכם קודם לדין עם הארץ, ודין האשה קודם לדין האיש”.
קדימויות אלו מבוססות על המשנה בהוריות, כפי שכתבו מפרשי השולחן ערוך שם
הקדמתו של הכהן
כאמור, בכלל הקדימויות ששנינו במשנה, ושמחייבות מעיקר הדין, גם הקדמתו של הכהן 5 לישראל. לפי האמור, קדימויות אלו עדיפות על פני העדפתו של המוקדם בתור.
לפי זה, לכאורה, היה לנו להעדיף את הכהן על פני אחרים בתור לרופא, אפילו באו לפניו