האם מותר לרופא לסרב לבצע ניתוח מסוכן בחולה טרמינלי?

פרשת כי תצא תשע”ט


לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.  וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד
. דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם

(דברים כב א-ג)


:(כידוע, מן הפסוק “ורפא ירפא” למדו חכמים כי ניתנה הרשות לרופא לרפא. אך כותב הרמב”ן (תורת האדם, שער הסכנה

.”ומסתברא, דהא דאמרינן נתנה תורה רשות לרופא לרפאות, האי רשות דמצווה היא לרפאות… כל רופא שיודע ומכיר בחכמה ומלאכה זו חייב הוא לרפאות

:וכך נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה של״ו, א׳)

.נתנה התורה רשות לרופא לרפאות, ומצוה היא, ובכלל פיקוח נפש הוא, ואם מונע עצמו – הרי זה שופך דמים

.”אלו מצוות מחייבות את הרופא לרפא? בגמרא בסנהדרין עג, א מצינו בזה שתי מצוות, האחת היא מצוות השבת אבידה שבפרשתנו, שחז”ל דרשו כי היא אמורה גם בהשבת גופו של האדם. מלבד זאת ישנו גם החיוב של “לא תעמוד על דם רעך

:המשנה במסכת נדרים (מא, ב) עוסקת ברופא שחברו מודר ממנו הנאה, כלומר שבאמצעות נדר אסר על עצמו כל הנאה מהרופא, וכעת מעוניין הרופא לבקר את הנודר. דין המשנה הוא שמרפאהו “רפואת נפש, אבל לא רפואת ממון”. ופירשו בגמרא

.היכי קתני, (-איך מדובר) אילימא דרפואת נפש בחנם, רפואת ממון בשכר, ליתני הכי, מרפאהו בחנם אבל לא בשכר, אלא רפואת נפש – גופו, רפואת ממון – בהמתו

כלומר – ההבדל אינו בין רפואה בחינם לרפואה בשכר, אלא בין רפואת גופו של הנודר, לרפואת בהמתו. מדוע מותר לרפאות את גופו?  הר”ן והרא”ש שם הביאו בשם הירושלמי, שההיתר ליהנות מרפואת גופו הוא מחמת המצווה שהוא עושה, ואין נדר חל על מצוה

:והרמב״ם שם (בפירוש המשניות, נדרים, פ״ד, מ״ד) מפרש

“לא נאסר זה לחולה עצמו, מפני שהיא מצוה. כלומר, שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל. והרי הוא בכלל אמרם בפירוש הכתוב (דברים כ”ב, ב’) “והשבתו לו – לרבות את גופו” שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו
.” או בממונו או בידיעתו

ברמב”ן בפירושו על התורה (ויקרא כ”ה, ל”ו) כתב, שחיוב הצלת נפשות הוא מהכתוב ״וחי אחיך עמך״. ולכאורה לפי זה ברפואה במקום של פיקוח נפש יש בזה גם מצות “וחי אחיך עמך”. מהרמב״ן (תורת האדם, שער הסכנה) משמע מקור נוסף, והוא מהפסוק ״ואהבת לרעך כמוך״, וכמו שמדייק בשו״ת ציץ אליעזר -ח״ה, בקונ׳ רמת רחל, סי׳ כ״א

אם כן, המסקנה היא שקיימת חובה על הרופא לרפא את החולה, לכל הפחות חולה שנמצא תחת השגחתו. בשורות הקרובות נדון בשאלה מעניינת הנוגעת למערכת הגומלין שבין החולה והרופא ועשויה לברר עבורנו את מהות חובתו של הרופא במסגרת
. הטיפול הרפואי

נניח מקרה שבו ישנו חולה הסובל מבעיה רפואית שבדרך הטבע תרגום למותו בטווח הקרוב. החולה מעוניין לבצע פרוצדורה רפואית מסויימת כמו ניתוח, שלפי המידע הרפואי יש לו סיכויים נמוכים להציל את חייו. מצד שני, רוב הסיכויים הם שהחולה
. לא ישרוד את הניתוח

חלק מהשאלה הזאת איננו חדש. כבר לפני שנים רבות התלבטו הפוסקים האם מותר לחולה לעבור טיפול שכזה. מצד אחד, ודאי שאסור לאדם לעשות שום דבר שמזיק לבריאותו. אדם בריא שירצה לבצע פעילות הרפתקנית שרוב הסיכויים שתגרום
. ” למותו הוא פושע ועובר על אזהרת התורה “ונשמרתם מאד לנפשותיכם

אך כאן, המקרה שונה: החולה עתיד למות בעוד תקופה קצרה, גם אם לא מיד (כמו בסיכון שהוא רוצה לקחת על עצמו), גם אם לא יעבור את הטיפול. נותרו לו “חיי שעה” בלבד. לעומת את אם יצליח הטיפול, הוא ירוויח “חיי עולם”, כלומר יחז
? לאיתנו. זהו סיכוי קטן לרווח גדול, מול סיכון גדול להפסד ‘קטן’. האם מותר לו


. בעניין זה, נודעה תשובת ה”שבות יעקב” (חלק ג’ סימן עה), ועוד אחרונים (עיין אחיעזר חלק ב’ סימן טז), שכתבו להתיר את הדבר, לאחר התבוננות במתינות רבה האם יש באמת סיכוי שניתוח כזה יאריך את ימיו

כעת, משאנו מניחים שמותר לחולה לעבור פרוצדורה כזאת, אנו יכולים גם להניח כי מותר לרופא לבצע את הפרוצדורה הזאת עבורו. בדרך כלל, על הרופא לנהוג ולהתנהל על פי מיטב המידע הרפואי המצוי ברשותו, ואינו צריך ליזום טיפול שעל פי הידע הרפואי מרבית הסיכויים הם שהוא יביא למותו של המטופל. אך כאשר המטופל הוא זה שדורש את ביצוע הטיפול, ולחולה עצמו הדבר מותר, סביר להניח כי מותר לרופא לבצע עבורו את הטיפול, גם אם לדעתו רוב הסיכויים הם שהוא יזיק לו
. בסופו של דבר


? כאן, נרצה לשאול שאלה הפוכה: האם מותר לרופא לסרב לבצע את הטיפול? הרופא עשוי שלא לרצות לבצע פרוצדורה כזאת מחשש לחיי החולה או אף למוניטין שלו. האם הרשות בידו

כפי שהבהרנו, קיימת חובה על הרופא לטפל בחולה. חובה זו כפופה לתנאים מסוימים שלא ניכנס לפרטם כאן, אך במקרה נורמלי של רופא שמטפל בחולה מסוים, ויש בידו את היכולת להעניק לו את הטיפול הרפואי הדרוש לו, אסור לו להשתמט מלטפל בו ולהטיל את המשימה על אחרים – זוהי חובתו כמי שעוסק במצווה של הצלת נפשות, וכפי שהבאנו לעיל

אך לכאורה יתכן ובמקרה זה אין לרופא כל חובה לבצע את הטיפול. סביר להניח, כי החובה שקיימת על הרופא מוגדרת היטב כחובה “לרפא”. מהי רפואה? פעילות שעל פי הידע הרפואי מוגדרת כרפואה. גם אם מותר לחולה לעבור טיפול רפואי מסוג זה, בכדי לנסות ולהציל את חייו, הדבר איננו נכנס תחת ההגדרה “רפואה”. מאחר שרוב הסיכויים הם שהחולה ימות בניתוח ולא משהו אחר, פעולה זו איננה נחשבת כרפואה. הסיכוי הנמוך שהחולה ישרוד ואף יחיה יותר מאשר מתאפשר בדרך הטבע איננו רלוונטי להגדרת פעולת הרופא במקרה זה

ניתן לתמוך את סברה זו בכך שהפוסקים מסכימים כי על החולה עצמו בודאי אין כל חובה לנסות ולבצע את הניתוח. למרות שהחולה מחוייב לעשות הכל כדי להציל את חייו, הוא איננו מחוייב כלל להכניס עצמו לסכנת חיים מיידית, וזה איננו בכלל חובת ההשתדלות לרפא את עצמו (וכמו שכותב בפשיטות הרב משה שטרנבוך (בשבילי הרפואה ג עמ’ קיא)

ואם החולה עצמו איננו מחוייב, פשוט שגם הרופא איננו מחוייב. ומה שהחולה דורש ורוצה בדבר, אינו נוגע כלל לרופא, שאינו מחוייב לחולה למלאות את רצונו וחפצו, אלא רק כלפי שמיא לדאוג לרפואתו של פלוני, ואם מצינו שאין כל חיוב בפעולה מסוכנת מסוג זה, יהיה רשאי גם הרופא לסרב לבצעה

יתרה מזאת. בביאור הצורך בנתינת רשות לרופא לרפא, כתבו כמה ראשונים (וכן כתב הש”ך יו”ד סימן שלו, א), שללא רשות לא היה הרופא יכול לעסוק ברפואה שמא יטעה ויהרוג אדם בשוגג. זהו בעצם היתר לרופא לעסוק בכל טיפול רפואי שיש בו סיכון כלשהו, אפילו אם רוב הסיכויים הם שהחולה יחלים

גם אם נאמר שהיתר זה תקף גם במצב שבו רוב הסיכויים שהחולה ימות בטיפול, כיוון שללא זה היה בודאי מת בתוך מספר ימים, עדיין יש מקום לטענה של רופא שיסרב לבצע טיפול כזה כדי שלא תצא התקלה מתחת ידיו

ובאמת בשו”ת אחיעזר שם מביא מספר משנת חכמים, שכתב שדווקא אם מדובר בספק שקול האם יצליח הטיפול או לא אזי מותר לעשות אותו, אבל אם רוב הסיכויים הם שהחולה ימות בניתוח אסור לבצע את הטיפול, מאחר שמדובר בספק רציחה, ואין להתיר זאת עבוד ספק הצלה רחוק

.גם אם נאמר שהדבר אכן מותר, ושלא כדעת המשנת חכמים, עדיין יש לשמוע את טענת הרופא החושש מספק רציחה ומסרב לבצע את הניתוח

Yossi Sprung

Yossi Sprung

Add comment

Follow us

Follow us for the latest updates and Divrei Torah from our Beis Medrash.